לריסה ואח' נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לדחיית התובענה על הסף בשל התיישנות.

לטענת ב"כ הנתבעות 1 ו-2, כפי שנרשמה בכתב ההגנה ובדיון שהתקיים בפני ביום 15/6/11, הנזקים והליקויים בדירתם נתגלו כבר לכל המאוחר בשנת 1997 והתביעה הוגשה בשנת 2010, כך שחלפו כנטען למעלה מ-13 שנים. תביעה זו יש להגיש בתוך 7 שנים ומשכך התביעה התיישנה ודינה סילוק על הסף.

ב"כ התובעים טען בתגובתו מנגד כי מדובר בנזק מתמשך אשר נגרם עקב מספר אירועים של פיצוצי צנרת בדירה העליונה שבאחריותה וניהולה של הנתבעת 1 שהאחרון בהם התרחש ביום 11/7/06.

עוד לטענתו, התגבשות הנזק אירעה בעת מכירת הדירה- 17/8/09, אז גם נולדה עילת התביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתגובת ב"כ התובעים ולאחר ששמעתי הצדדים, החלטתי הינה כדלקמן:

כלל הוא, כי מניין ההתיישנות מתחיל ביום שבו נולדה עילת התביעה (סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958). כאשר מדובר בעובדות שאינן ידועות לתובע, יתחיל מנין תקופת ההתיישנות ביום היוודע לו העובדות. יצוין בהקשר זה, כי בהתקיים הודאה של הנתבע, יתחיל מנין התקופה מיום ההודאה (סעיף 9 לחוק). כאשר מדובר במעשה עוולה מתמשך, יש לראות את עילת התביעה כנוצרת בכל יום מחדש (ע"א 35/71 חברת ישראל נ' מושב בני דרור, פ"ד כ"ז (1) 225, 228).

התובעים טוענים בכתב התביעה כי נגרם לדירתם נזק רכוש בשל חדירת מים מדירה שבבעלות הנתבעים וכן עוגמת נפש, כי התובעת רכשה את הדירה ביום 22/10/92 וכי בחלוף כ-5 שנים מיום שרכשה את הדירה החלו נזילות המים. כמו כן, נעשו פניות חוזרות ונשנות לנתבעת לתיקון הליקוי. הנתבעת 1 לא נענתה לפניות אלה והנזקים החריפו ומצב דירת התובעים הלך והתדרדר. עוד לטענת התובעים כאמור, מדובר במספר מקרים חוזרים ונשנים של נזילות וחדירות מים לתוך דירת התובעים, כאשר אחד מהאירועים התרחש ביום 11/7/06. אף מאירוע זה לשיטתם התעלמה הנתבעת והנזקים בגין רטיבות רבת השנים הלכו והחריפו עד למועד מכירת הדירה- ביום 17/8/09, בו גילו התובעים כי נגרם להם נזק ממשי של ירידת ערך הדירה עקב מחדלי הנתבעים.

תימוכין לטענת התובעים, כי המדובר בנזק מתמשך ובמספר אירועים של חדירת מים לדירת התובעים, ניתן למצוא בכתבי ההגנה: בכתבי ההגנה של הנתבעות מתייחסות שתי הנתבעות לעובדה, שלא נסתרה, כי התובעים רכשו את הדירה בתאריך 22/10/99 וכי כ- 5 שנים לאחר מועד זה החלו נזילות מים לדירתם וכי ממועד זה ועם חלוף כ- 13 שנה חלה התיישנות על תביעתם.

בנוסף לכך מציינת ב"כ הנתבעת 1 בסעיף 30 לכתב ההגנה כי אינה מכחישה למעשה פנייה של התובעת הנוגעת לדירת התובעים שהתקבלה בשנת 2006 באשר לנזילה בדירתם.

זאת ועוד, מועד נוסף שעלה על הפרק הינו 17/8/09- המועד בו נמכרה הדירה ובו גולם הנזק לכדי הפסד ממשי, כדברי התובעים.

יפים הם לעניינו הדברים שנאמרו בתא 65845/03 כהן פיתוח דרעד, שותפות מוגבלת ואח' נ' אורלי ועוזי גולמן:

"... כאשר עסקינן בנזק מתמשך במשך תקופה ניכרת לאחר ההפרה, נקבע כי תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות המהוות את עילת התביעה, ואשר נעלמו מעיניו מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול למנוע אותן (על פי סעיף 8 לחוק ההתיישנות)...

לפיכך, ניתן לומר כי לענין נזקים אשר נתגלו במועד מסירת החזקה או במהלך תקופת הבדק, שאינם נזקים מתמשכים, תחל תקופת ההתיישנות מיום מסירת החזקה בדירה.

לעומת זאת, כאשר מדובר בנזק מתמשך אשר במועד ההפרה לא בא לידי ביטוי כלל או טרם הגיע להיקפו הממשי, כי אז יתחיל מרוץ ההתיישנות בעילה של הפרת חוזה רק כאשר הנזק הממשי התגלה, בהיותו מרכיב מרכזי בעילת התובענה. לפיכך, באשר לנזקי רטיבות שהתגלו בדירה, כתוצאה מסתימות מרזבים וכיו"ב, לגביהם יתחיל מירוץ ההתיישנות רק כאשר הנזק הממשי התגלה".

לאור שיקולים אלה, אני קובע כי לאור העובדה כי המדובר בנזק מתמשך שמטבעו חולף זמן מה עד להתגלותו או עד שהנזק מגיע להיקפו הממשי, כאשר ישנה פנייה לא מוכחשת לנתבעת 1 בגינו בשנת 2006, ונזקים נוספים שהתגלו בעת מכירת הדירה ביום 17/8/09, הרי שטרם חלפה לה תקופת ההתיישנות.

לאור הדברים האמורים, הבקשה נדחית.

יחד עם זאת, ברור הוא כי הנתבעים יוכלו לטעון לנזק ראייתי בשל השיהוי הרב שחל עד למועד הגשת התביעה.

המבקשים ישלמו הוצאות למשיבים בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, ‏י"ז תמוז, תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.